3 סיפורים קצרים באנגלית לילדים מתחילים: מקשיבים וקוראים יחד

כל נגן מקריא את הסיפור המלא שמודפס מתחתיו. השמע מתחיל רק בלחיצה על ניגון. נסו את שתי השאלות אחרי ההאזנה וקבלו מחוות או תשובה בשפת הבית.

Maya has a blue ball. Her dog, Pip, loves the ball too.

“Ready, Pip?” Maya asks.

She throws the ball. Pip runs fast. The ball rolls under a chair.

Pip comes back with a shoe.

Maya laughs. “That is a shoe. Where is the blue ball?”

Pip runs away again. This time he comes back with a book.

“That is my book!” says Maya. “Where is the blue ball?”

Pip puts his nose under the chair. He jumps back. Then he barks.

Maya looks under the chair. The blue ball is there.

“Good dog, Pip!”

Maya reaches for the ball, but Pip is faster. He takes it and runs to the door.

Maya laughs again.

“Now I know where the blue ball is!”

חפשו ball, blue, dog ו־shoe. “Under the chair” אומר היכן Maya מוצאת את הכדור.

שתי שאלות:

1. מה Pip מביא קודם? A shoe.
2. איפה Maya מוצאת את הכדור הכחול? Under the chair.

Leo is hungry. He has a yellow banana and a cup of milk.

His cat, Coco, sits by the table.

Leo puts the banana on his head.

“Look, Coco. I have a banana hat!”

Coco looks at Leo. Coco does not laugh.

A little bird lands on the windowsill outside.

Leo points to his head. “Banana hat!”

The bird looks at Leo. Then it hops along the windowsill.

Coco stands up. The bird hops again. Coco jumps too.

Leo turns to watch them.

Plop!

The banana falls from his head and lands in his empty hand.

Now Leo laughs.

Coco looks at the banana.

The bird looks at the banana.

“No,” says Leo. “It is not a hat now. It is my snack.”

He peels the banana.

Coco sits down.

The bird flies away.

Leo takes a bite and says, “Yellow hats are delicious.”

שימו לב ל־banana, yellow, cat ו־bird. Windowsill הוא המדף הצר בתחתית חלון.

שתי שאלות:

1. מה Leo מניח על ראשו? A yellow banana.
2. מה קורה לבננה? It falls into his hand, and he eats it.

Nina sits by a small pond. One shoe and a green leaf are next to her foot.

A fish swims close to the water’s edge.

Nina lifts the shoe.

“This is my shoe,” she says.

The fish opens its mouth.

“Do you want a shoe?” Nina asks.

A bird on a branch looks down at them.

Nina holds the shoe near the water. The fish swims in a little circle.

“But you do not have a foot,” Nina says.

She shows the fish her foot.

The fish splashes.

The bird makes a loud sound.

Nina thinks.

Then she puts the shoe back on her foot. She picks up the green leaf and puts it on the water.

The fish swims under the leaf.

“A green hat!” says Nina.

The fish swims around with the leaf above it.

Nina laughs. “No shoe for you. But that hat looks good.”

שימו לב ל־fish, shoe, foot ו־leaf. Nina מניחה את העלה על המים.

שתי שאלות:

1. למה Nina שומרת את הנעל שלה? The fish does not have a foot.
2. מה הופך לכובע הדג? A green leaf.

הטקסט לצד כל נגן הוא התמליל המלא שלו; אפשר גם לפתוח ״תמליל״ מתחת לנגן. הקריינות משתמשת בקול שנוצר. הקשיבו פעם אחת לסיפור ואז השמיעו שוב או קראו חלק אהוב. אין צורך לחזור על כל משפט.

שאלו את שתי השאלות לצד הסיפור אחרי שמגיעים לסופו. אם תשובה קשה, חזרו יחד לאותו רגע. הילד יכול להצביע, לצייר או להשתמש במילה מוכרת; השאלות אינן פותחות את הסיפור הבא.

ביום אחר, ציירו את כובע הבננה של Leo או הניעו עלה נייר מעל דג מצויר. אפשר להצטרף לשורה חוזרת, להצביע על מילה מוכרת או פשוט להקשיב שוב. נסו שירים עם תנועות אם הילד רוצה שינוי קצב.

אלה סיפורים מקוריים שהכינה Nativik לתרגול אנגלית משותף למתחילים. הנחיות British Council ממליצות על תמיכה חזותית וחזרה משותפת לסיפורים מוכרים. סקירת Cochrane והמחקר הנורווגי המובנה בגיל הגן שבמקורות עוסקים בהתערבויות רחבות יותר, ולא בסיפורים האלה. הם אינם מבססים שיפור למידה מסוים מהאוסף.