איך לעודד את הילד לדבר באנגלית
ילד עשוי לזהות מילה באנגלית לפני שירגיש מוכן לומר אותה. המדריך מציע דרכים להזמין תגובה בקול במשחק, מבחירת חפץ ועד ברכה לדמות. תמצאו משפטים קצרים להדגמה ודרכים להמשיך במשחק כשהילד מגיב במחווה או במילה אחת.
- שפת הלמידה
- אנגלית
- גיל
- גיל 3–10
- רמה
- Beginner / parent guidance
אם הילד מצביע על תפוח אך אינו אומר את שמו, תארו מה קרה: תגובה לבקשה הזאת, ולא מבחן דיבור שנכשל. השתמשו בהבחנות האלה בזמן צפייה בפעילות:
- **הבנה:** אתם אומרים “Show me the apple,” והילד מצביע. התגובה מתיישבת עם הבנת הבקשה; גם המצב עשוי לספק רמזים.
- **בחירה:** אתם שואלים “A ball or an apple?” הילד בוחר אחד. הצבעה מעבירה בחירה; אמירת “Apple” גם מציינת את שמו.
- **חיקוי:** אתם אומרים “An apple, please,” והילד חוזר. המילים סופקו זה עתה.
- **דיבור ספונטני:** הילד מבחין ב־Teddy ואומר “Hello, Teddy” בלי בקשה לחזור ובלי דוגמה מיד קודם. הילד יוזם את הברכה; מקרה אחד אינו מבסס שליטה כללית.
אלה משימות שונות, ולא רצף התפתחותי שהילד חייב להשלים. אל תשתמשו בפעילות שקטה אחת כדי לנבא מתי הילד ידבר.
Cambridge English ממליץ לא להפוך שתיקה לעניין מרכזי ולא להראות אכזבה כשהילד מסרב לדבר. (הנחיות להורים)
Cambridge English ממליץ על שפה מוכרת ועל קבלת תשובות במילה אחת במקום ללחוץ לתשובות ארוכות. (הנחיות לביטחון בדיבור)
- **הציעו בחירה אמיתית.** הניחו את שני החפצים בהישג יד. הילד יכול לבחור אחד מהם או אף אחד.
- **שאלו ואז פנו מקום.** הימנעו מהפיכת הפסקה לשאלות חוזרות או לדרישה ״תגיד באנגלית״.
- **הגיבו למשמעות.** אם הילד מצביע על הכדור, אמרו “You want the ball. Here you go!” במקום לבקש משפט לפני המסירה.
אל תתנו אוכל, צעצוע, תשומת לב או שבח רק בתנאי שהילד ידבר. במשחקים האלה המבוגר מספק את השפה; הילד בוחר אם ואיך להשתתף.
אלה פעילויות בית מוצעות, ולא התערבויות שנבדקו. כל שורת ילד היא לבחירה. אפשר לשחק את שני הצדדים כשהילד צופה, מצביע או משחק. בחרו חילופי דברים שמעניינים אותו במקום לעבור על כל השלושה.
1. בחירה: “A ball or an apple?”
- מטרה
- הציעו שתי אפשרויות בשמן, כשדיבור והצבעה מתקבלים באותה מידה.
- הכנה
- הניחו כדור ותפוח בהישג יד. תפוח דמיוני מתאים; אין צורך במסך או בחומר מודפס.
שלבים
- מבוגר: “A ball or an apple?” הצביעו על כל חפץ כשאתם אומרים את שמו.
- תגובת ילד לבחירה: “A ball, please” או “An apple, please.” אלה אפשרויות, ולא שורות שצריך לדרוש.
- חלופה ללא מילים או במילה אחת: הילד מצביע, נוגע בחפץ או אומר “Ball” או “Apple.” אם אין תגובה, עברו לסיום.
- המבוגר מדגים את הצורה הארוכה: “You want the ball. Here you go!” לבחירה השנייה אמרו “You want the apple. Here you go!” הגיבו באותה דרך למילה או למחווה.
- סיום בלי לחץ: ״אפשר לבחור, או שנעשה משהו אחר.״ השאירו את החפצים זמינים ועקבו אחרי תחום העניין הבא של הילד.
- עזרת מבוגר
- אל תעכבו את החפץ שנבחר בהמתנה לתשובה מלאה יותר.
- גרסה קלה יותר
- השתמשו בגרסת ההצבעה ואמרו בעצמכם את שם החפץ שנבחר. אין צורך בתגובה בקול.
2. בקשה דמיונית: “An apple, please”
- מטרה
- תנו לבקשה מטרה בחנות דמיונית.
- הכנה
- השתמשו בצעצוע בתור מוכר ובתפוח אמיתי או דמיוני כפריט. האביזר נשאר זמין בלי בקשה בקול.
שלבים
- המבוגר מדגים את שני הצדדים: בתור קונה אמרו “An apple, please.” בתור מוכר הצעצוע, ענו “Here you go!” והעבירו את התפוח לקונה.
- הזמנת המבוגר: בקול הצעצוע שאלו “What would you like?” הצביעו על התפוח בלי לחזור על השאלה אם הילד נשאר שקט.
- תגובת ילד לבחירה: “An apple, please.” הילד יכול להשתמש במשפט שהודגם, אך אינו חייב לחקותו.
- חלופה ללא מילים או במילה אחת: הילד מושיט יד, מצביע או אומר “Apple.” בתור מוכר ענו “An apple. Here you go!” והעבירו אותו.
- סיום בלי לחץ: אם הילד אינו מצטרף, אמרו ״אשאיר כאן את התפוח. אפשר לעצור.״ הניחו אותו בהישג יד ותנו לחנות הדמיונית להסתיים.
- עזרת מבוגר
- השאירו את הבקשה במשחק הדמיון. אל תתנו ארוחת ביניים אמיתית רק בתנאי שהילד ידבר באנגלית.
- גרסה קלה יותר
- שחקו בעצמכם את שני הקולות פעם אחת, ואז תנו לילד להעביר את התפוח ביניכם לבין הצעצוע בלי לדבר.
3. ברכה: “Hello, Teddy”
- מטרה
- הציעו ברכה שיכולה להפוך להזמנה למשחק.
- הכנה
- בחרו צעצוע מוכר. בדוגמה קוראים לו Teddy; החליפו לשמו הרגיל.
שלבים
- המבוגר מדגים: נפנפו ואמרו “Hello, Teddy.” בקול Teddy ענו “Hello!”
- הזמנת המבוגר: “Shall we say hello?” השאירו את הצעצוע מול הילד בלי לבקש חזרה.
- תגובת ילד לבחירה: “Hello, Teddy.” ברכה אחרי הדגמה היא תרגול, ולא מבחן לדיבור ספונטני.
- חלופה ללא מילים או במילה אחת: הילד מנפנף או אומר “Hi.” ענו בתור Teddy: “Hello! Let’s play.” המשיכו במשחק בלי לדרוש את הברכה הארוכה.
- סיום בלי לחץ: נפנפו בכפו של Teddy ואמרו “Bye, Teddy!” הילד יכול להמשיך לשחק או לעבור הלאה בלי להיפרד בקול.
- עזרת מבוגר
- השאירו זאת כחילופי דברים עם הצעצוע, ולא הופעה בפני קהל או בקשה לביצוע נוסף.
- גרסה קלה יותר
- נפנפו עבור עצמכם ועבור Teddy. השאירו את נפנוף הילד וכל תור דיבור לבחירה.
Cambridge English ממליץ לא לתקן כל טעות ולא להפריע; תנו לילד לסיים לפני הצעת דוגמה. (הנחיות לתיקון)
למשל, הילד אומר “Teddy want apple.” אחרי התור ענו “Teddy wants an apple. Here you go.” סיפקתם צורה מלאה יותר תוך מענה לבקשה. בפעילויות האלה אל תדרשו חזרה על התיקון.
אם המשמעות לא ברורה, שאלו “The ball or the apple?” והילד יראה לכם. הימנעו מלעג להגייה או מבקשה להיפטר ממבטא. ״תודה שהראית לי״ פשוט מכיר במחווה באותה מידה כמו במילים.
לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים והאגודה האמריקאית לדיבור, שפה ושמיעה, לימוד כמה שפות אינו גורם להפרעות דיבור או שפה. חששות בתקשורת בכל שפות הילד מצדיקים ייעוץ מוסמך, ואין לפטור אותם כדו־לשוניות. שוחחו על כל חשש בתקשורת עם רופא ילדים או קלינאי תקשורת; היסוס להשתמש באנגלית אינו, כשלעצמו, אבחנה. (שאלות הורים)
הילד חייב לחזור אחריי?
לא. בפעילויות האלה חיקוי הוא אפשרות, ולא מחיר ההשתתפות. אפשר לספק את שני צדי השיחה ולקבל מחווה. משפט שחוזרים עליו נשאר תרגול עם דוגמה; הוא אינו אוטומטית דיבור ספונטני.
אפליקציה יכולה להחליף שיחה עם אנשים?
כשבוחרים אפליקציה, השתמשו בה כתרגול לבחירה ולא כתחליף לאינטראקציה אנושית. חזרה על “apple” אחרי שמע היא משימה עם רמז. בקשת תפוח מאדם אחר בלי דוגמה מחייבת בחירת מילים למטרה. התוצאה הראשונה לבדה אינה מבססת את השנייה: חזרה נכונה או תוצאה באפליקציה אינן הוכחה לשיחה ספונטנית או לשליטה כללית באנגלית. זו הבחנה בין משימות, ולא ממצא שאפליקציה מסוימת עובדת או נכשלת. הציעו שיחות אמיתיות בלי להפוך אותן למבחן אחרי זמן מסך.
הדפים המוסדיים המצוטטים מספקים הנחיות, ולא מחקר על התסריטים המסוימים האלה. הפעילויות הן הצעות של צוות המערכת, ולא התערבויות מאומתות או הערכת שפה. אין טענה למועד דיבור, למשך קבוע של תקופה שקטה או לשיפור מדוד. פעילות יכולה להסתיים במחווה או בלי תשובה.
